תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בַּר אִילָעִי אוֹמֵר. אַבָּא חֲלַפְתָּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶן מַתְּיָה וַחֲנִינָה בֶּן חֲכִינַאי עָֽמְדוּ עַל אוֹתָן הָאֲבָנִים וְשִׁיעֲרוּם כָּל אַחַת וְאַחַת מַשּׂוּי אַרְבָּעִים סְאָה. מִיכָּן אַתְּ לָמֵד כַמָּה הָיָה בָאֶשְׁכּוֹל. כְּתִיב וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ. לָא דָמִי הַהוּא דִטְעַן מִן אַרְעָא לְכָֽתְפֵיהּ לְהַהוּא דִטְעַן מֵאַרְעָא לְאַרְכּוּבְתֵיהּ. וּמִן אַרְכּוּבְתֵיהּ לְכָֽתְפֵיהּ. לָא דָמִי הַהוּא דִטְעַן מֵאַרְעָא לְאַרְכּוּבְתֵיהּ וּמִן אַרְכּוּבְתֵיהּ לְכָֽתְפֵיהּ לְהַהוּא דְאוֹחֲרָן תְּלֵי לֵיהּ. לָא דָמִי דְּאוֹחֲרָן תְּלֵי לֵיהּ לְהַהוּא דִטְעִין בִּתְּרֵיין. כְּתִיב אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה דוּ אָמַר לְשׁוֹנוֹת רִבּוּיִים הֵן. (3) שְׁנֵים עָשָׂר הָיוּ. שְׁמֹנֶה בָאֶשְׁכּוֹל וְאַרְבַּע בַּתְּאֵינִים וְרִמּוֹנִים וּבְנוֹשֵׂא כֵלִים. (2) עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דוּ אָמַר לְשׁוֹנוֹת כְּפוּלִין הֵן. (1) עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הָיוּ. שִׁשָּׁה עָשָׂר בָּאֶשְׁכּוֹל וּשְׁמוֹנֶה בַּתְּאֵינִים וְרִמּוֹנִים וּבְנוֹשֵׂא כֵלִים. (4) עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל טורטורין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה טורטורין וטורטורי טורטורין.
Pnei Moshe (non traduit)
על דעתי' דר''ע. דאמר כ''ד היו והיו שמנה אחרים הפחותים מהן נושאים משאוי תחת הראשונים שהיו עוד ד' מוטות אחרות והן באלכסון מתחת העליונים ב' מוטות באלכסון מכאן וב' מוטות באלכסון מכאן וזהו טורטורין וטורטורי טורטורין משאוי ומשאוי תחת משאוי:
על דעתיה דר' ישמעאל. דאמר י''ב היו. טורטרון. כדאמר בבבלי שם ממשמע שנאמר וישאוהו איני יודע שבשנים ומה ת''ל בשנים בשני מוטות וס''ל לר''י דמדכתיב בשנים ולא שנים לרבות עוד ב' מוטות אחרות דהוו להו ארבע מוטות והיו הולכות ארבעתן זו אצל זו והאשכול הי' מוטל על ארבעתן וכל אחד מהן תופס לראש המוט אחד מכאן ואחד מכאן הרי שמנה אנשים באשכול וזהו טורטורן משאוי אחד כלו' כולן בשוה:
ה''ג על דעתיה דר''ע דאמר לשונות ריבויים הן כ''ד היו ששה עשר באשכול כו' ע''ד דר' ישמעאל דהוא אומר לשונות כפולין הם שנים עשר היו שמנה באשכול כו'. דר' ישמעאל ור''ע פליגי בכ''מ שנא' בתורה לשונות כפולין כמו הכא איש אחד איש אחד לר''ע אתי לרבות וכן הכא כ''ד מרגלים היו ואע''פ שלא הוזכרו בכתוב אלא י''ב אפשר דהאחרים פחותין מהם היו ולא קחשיב בהדייהו. ועל דעתיה דר''י דאמר בכ''מ לשונות כפולין הן ואין לנו לרבות דבר דדברה תורה כל' בני אדם כדאמר בהערל הלכה א' ובהרבה מקומות. שנים עשר היו כו' וכן גריס בתוס' דף ל''ד ד''ה טורטני לר''ע כ''ד ולר''י י''ב אלא דשם כתוב בר' ישמעאל לשונות ריבויים ובדר''ע לשונות כפולין וצריך להפוך הגי' בזה גם שם:
כתיב איש אחד. איש אחד לשבט. איידי דאיירי באשכול נקט לפלוגתא דר''י ור''ע בהא:
לא דמי כו'. ואינו דומה מי שאתר מטעינו ונושא בעצמו למי שטוען בשנים שעל ידי שחבירו מסייעו ונושא עמו במשאוי כל אחד טוען יותר ממה שהוא טוען לבדו ואפי' כשאחר מטעינו וכיון שכאן כל אחד נשא לבדו משאוי של מ' סאה ממה שהגביה בעצמו מן הארץ על כתפו מבלי שהטעינו אחר מעתה צא ולמד כמה משאוי הי' באשכול שהיו שמנה אנשים ומסייעין זה את זה ומרימין על כתפיהן:
לא דמי כו'. ואינו דומה המגביה בעצמו עד על כתפו למי שאחר מטעינו שזה נושא משא יותר כבד:
מיכן אתה למד. כמה משאוי הי' באשכול שהיו שם שמנה מסייעין זה את זה:
דכתיב הכא והרימו וגו' לא דמי וכו'. אינו דומה המגביה משאוי מן הארץ על כתפו למגביה מהארץ לארכבותיו ומן ארכבותיו לכתפו שזה על ידי שאינו מגביה בפעם אחת מהארץ לכתפו יכול להגביה משאוי היותר כבד:
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה מִינֵי אֲבָנִים הֵן. אַבְנֵי הַמָּלוֹן. וָאֲבַנִים שֶׁהִנִּיחַ יְהוֹשֻׁעַ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. וְאִיסְטֵלִיּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶן מֹשֶׁה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָן. פָּשִׁיט לוֹן. אַרְבָּעָה מִינֵי אֲבָנִים הֵן. אָמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד. וְיֵאוּת. אִין תֵּימַר. אַבְנֵי הַמָּלוֹן. לְשָׁעָה הָיוּ וְנִגְנְזוּ. אִין תֵּימַר. אֲבָנִים שֶׁהֵקִים יְהוֹשֻׁעַ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. 32b מְשׁוּקָּעוֹת הָיוּ בַמַּיִם. אִין תֵּימַר. אִיסְטֵלִיּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶן מֹשֶׁה. כְּבָר נִכְנְסוּ עִמָּהֶן לָאָרֶץ. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בָּאֲבָנִים שֶׁהֵקִים לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ עַל גַּב הַיַּרְדֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
נמצאת אומר שלשה מיני אבני' הן. האי תנא דברייתא ס''ל כתנא דמתני' דהן הן אבני המזבח הן הן אבני המלון:
ואיסטליות. מיני אבנים שנתן להם משה כדאמר בבבלי אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר בעבר הירדן וגו' הואיל משה באר וכתיב וכתבת וגו' באר היטב ואתיא באר באר וקסבר האי תנא דנטלוה עמהן לארץ כדלקמן:
פשיט לן. ודאי זה לנו דע''כ ד' מיני אבנים היו כדמסיק ר' סימון:
ויאות. דד' מיני אבנוים הן ואבני המלון לאו הן אבני המזבח דאם תאמר אבני המלון הן בעצמן אבני המזבח הרי לשעה היו ונגנזו מפני קדושתן כדלעיל ואבני המלון הוקבעו שם לדורות כדכתיב למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר וגו':
אין תימר. דאותן אבנים היו ממה שהקים יהושע כו' כדכתיב ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים:
משוקעות היו במים. ולא הוציאם משם כדכתיב התם ויהיו שם עד היום הזה:
אלא כן אנן קיומין. ע''כ דאבני המזבח היו באבנים שהקים להן יהושע על גב הירדן ואבני' אחרות היו שלקחו עמהם והביאום למלון:
כְּתִיב וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיּוֹרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאוֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָֽרְתָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אָדָם קִרְייָה וְצָֽרְתָן קִרְייָה. שְׁנֵים עָשָׂר מִיל מִזּוֹ לְזוֹ. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם גְּדוּשִׁין וְעוֹלִין כְּמַצַּד צָֽרְתָן. וְכִי אֵי זֶה קַל. הַמַּיִם אוֹ אָדָם. הַמַּיִם קַלִּין מֵאָדָם. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם גְּדוּשִין וְעוֹלִין כֵּיפִין עַל כֵּיפִין. רִבִּי לֵוִי אָמַר. עַד לִבּוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ. תַּמָּן אָֽמְרִין. עַד בָּבֵל. נֶאֱמַר כָּאן הַרְחֵק וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ אֵלַי מִבָּבֵל. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל הָיוּ הַמַּיִם גְּדוּשִׁין וְעוֹלִין כֵּיפִין עַל גַּבֵּי כֵיפִין עַד שֶׁרָאוּ אוֹתָן כָּל אוּמּוֹת הָעוֹלָם. הָדָא הִיא דִכְתִיב. וַיְהִי כִשְׁמוֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְכָל הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ י֙י אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
עד בבל. כמו מהירדן עד בבל. הדא היא דכתיב ויהי כשמוע וגו'. שנראה לעין כל ושאלו זה לזה עד ששמעו את הנס הגדול. בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות. שנתערבו זה על זה ליענש ואפי' על הנסתרות:
עד לבו של רקיע. כלו' גבוה הרבה יותר:
כמצד צרתן. כמו השיעור שבין אדם לצרתן. תדע לך שהוא כן. דודאי המים קלים לרוץ יותר מאדם ואם המים לא גבהו אלא י''ב מיל וחזרו למקומן נמצא המים שוטפין אותן שהרי בעברם לא שהו אלא מהלך שנים עשר מיל כאורך מחנה ישראל אלא מלמד כו'. וכן הוא בבבלי:
אדם קרייה. אדם שם עיר אחת וכן צרתן:
הלכה: אָמַר רַב חִסְדָּא. צַעַר גָּדוֹל הָיָה לָהֶן. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. הוֹלְכִין אֵצֶל הַתּוֹרָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. מוֹלִיכִין אֶת הַתּוֹרָה אֶצְלָן. אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהֵן בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הַתּוֹרָה מִתְעַלָּה בָהֶן. וְהָא תַמָּן מְייַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה גַבֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַל יְדֵי שֶׁזַרְעוֹ שֶׁל דָוִד מְשׁוּקָּע שָׁם אִינּוּן עָֽבְדִין לוֹ כְּמִנְהַג אַבְהָֽתְהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אמר רב חסדא צער גדול היה להן. להכהנים במקדש שהיו צריכין להגביה ידיהן למעלה מראשיהן מתחילת הברכה עד סופה:
בכל. מקו' מצינו שצריך לנהוג כבוד לתורה ולילך למקום שהיא:
והכא את אמר שמוליכין את התורה. מן הכנסת אצלן להביא לכהן גדול והיה לו לילך לשם ולקרות:
אלא ע''י שהן בני אדם גדולים. חשיבו' וכבוד הוא לתורה שהתורה מתעלה ומתכבדת בהן:
והא תמן. בבבל מביאין התורה בבית ריש גלותא אף שלפעמים אין שם בני אדם גדולים וחשובים כל כך:
ע''י שזרעו של דוד משוקע שם. שבאין מזרע דוד מתנהגין בחשיבות ועושין כמנהג אבותיהן:
משנה: בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כֵּיצַד. בַּמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת. בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָֽרְכֵם. בִּרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כֵּיצַד. חַזָּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֶפֶר הַתּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל עוֹמֵד וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר. וְגוֹלֵל אֶת הַתּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקָּרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחוּמָשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה וּמְבָרֶךְ עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה בְּרָכוֹת עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַהוֹדָייָה וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן וְעַל הַמִּקְדָּשׁ וְעַל יִשְׂרָאֵל וְעַל הַכֹּהֲנִים וּשְׁאָר הַתְּפִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
חזן הכנסת. שמש הכנסת שטורח עסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא ולהפשיט את התיבה ולהכין הכל:
ראש הכנסת. על פיו נחתכין דברי הכנסת מי יפרוס על שמע מי יפטיר בנביא מי ירד לפני התיבה:
סגן. המוכן תחת כ''ג שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:
והסגן נותנו לכ''ג. וכולן משום כבודו של כ''ג שמראין את מעלותיו מעלה למעלה ממעלה:
כ''ג עומד ומקבל. ומתחילה יושב היה דבעזר' נשי' היה קורא דאי בעזרת ישראל הא קי''ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:
וקורא אחרי מות. שהיא מסדר יום הכיפורים:
ואך בעשור. שהוא בפרשת שור או כשב דסמוכה היא לפרשת אחרי מות ויכול לגלול ס''ת לשם בעוד שהמתירגמן מחרגם פסוק אחרון של אחרי מות ואין כאן שהות כדי שיפסיק המתורגמן:
וגולל את התורה. ואע''פ שעדיין לא קרא ובעשור של חומש הפיקידים יקרא אותו על פה ולא יגלול ס''ת לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק המתורגמן וישתוק ואיכא גנאי לציבור ולקרות בשני ס''ת אי אפשר לפי שאין אדם אחד קורא בשני ס''ת בציבור משום פגמו של ס''ת הראשון:
יותר ממה שקריתי לפניכם. בענין היום כתוב כאן ואע''פ שאני עתיד לקרות עוד פרשה שלישית אל תדמו שחסר מן הספר הזה ולכך אני גוללו וכל כך למה שלא להוציא לעז על ספר תורה:
ומברך עליה שמנה ברכות. כדמפרש בגמ':
ברכת כ''ג. ביום הכפורים לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה כדמפ' ואזיל ומברך שמונה ברכות כדלקמן:
ר' יהודה כו'. ואין הלכה כר' יהודה:
שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ. מפני שהשם כתוב עליו:
ובמקדש. שמברכין את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם מגביהין ידיהן למעלה מראשיהן:
כנגד כתפותיהן. מפני שצריך נשיאות כפים דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וכתיב הוא ובניו כל הימים מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים דכיון דאיתקוש בניו לו בשירות דכתיב בהאי קרא דכל הימים לעמוד לשרת איתקוש נמי לברכה דברכה איתקוש לשירות כדכתיב לשרתו ולבר' בשמו:
ובמדינה בכינויו. באל''ף דל''ת שאין מזכירין השם ככתבו אלא במקדש בלבד כדדריש בבבלי שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי. אבוא אליך וברכתיך סרס המקרא ודרשהו בכל המקום אשר אבוא אליך וברכתיך דהיינו במקדש שם אזכיר את שמי:
ככתבו. ביו''ד ה''א:
ובמקדש ברכה אחת. לפי שאין עונים אמן במקדש ואין כאן שום הפסק ומה שהיו עונים במקדש בשכמל''ו לא חשיב הפסק דלאלתר כשהיו שומעין שם הנכבד והנורא היו עונין ולא היו ממתינין עד סוף הפסוק כ''כ התוס' דף מ':
מתני' במדינה אומרי' אותה שלש ברכות. שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסו' ועונין הציבור אמן:
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בַּיַּרְדֵּן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַנִּסְתָּרוֹת. אָמַר לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ. [אִם אֵין אַתֶּם] מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם אֶת הַנִּסְתָּרוֹת הַמַּיִם בָּאִין וְשׁוֹטְפִין אֶתְכֶם. אָמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זַבִּדָא. וְיֵאוּת. תֵּדַע לְךָ 33a שֶׁהוּא כֵן. שֶׁהֲרֵי עָכָן חָטָא וְרוּבָּהּ שֶׁלַּסַּנְהֶדְרִין נָפְלָה בָּעַי. אָמַר רִבִּי לֵוִי. בְּיַבְנֶה הוּתְּרָה הָרְצוּעָה. יָֽצְתָה בַת קוֹל וְאָֽמְרָה. אֵין לָכֶם עֶסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
אין לכם עסק. ליענש בשביל נסתרות:
הותרה הרצועה. שלא ליענש ע''ז:
שהרי עכן חטא. בנסתרות ורובה של סנהדרין נפלה בעי כדכתיב ויכו מהם כשלשים וששה איש וכדדריש בבבלי פ' נגמר הדין זה יאיר בן מנשה שהיה שקול כרובה של סנהדרין:
תדע לך שהוא כן. שכבר קבלו עליהם הנסתרות בירדן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source